צווי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף ציווי)

צִוּוּי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציווי
הגייה* tsivuy
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ צִוּוּיִים; צִוּוּי־, ר׳ צִוּוּיֵי־
  1. הוראה מחייבת לביצוע.
    • "בקו בולט אפשר לסמן, כי כל החיים, גם בגשמיות וגם ברוחניות, היו בעיניו דבר של חובה. וחובה זו נשאה עליה חותם של ענין יורידי, צווי מוחלט ממרומי־על" ("אבותי", זלמן אפשטיין)
  2. [דקדוק] מודוס במערכת הפועל הנאמר באופן ישיר ומַביע הוראה או פקודה.
    • הציווי משמש לעתים קרובות בשירה העברית כאמצעי להבעת תוקף ונחרצות מצד המוען כלפי הנמען.
    • "בבית הראשון של השיר הראשון כתבתי "צַק" והוא צווי ליחיד משרש נָצֹק ששרשו גם יצֹק" ("אגרות: שנת תרנ"ב", חיים נחמן ביאליק)

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   הוראה מחייבת

מידע נוסף[עריכה]

  • בבניין קל, הציווי נגזר מזמן העתיד ע"י השמטת אות אית"ן, למשל;
    יִסַּע←‏סַע!, יִפְגֹּשׁ ←‏פְּגֹּשׁ! וכו'...
  • כיום הציווי נשמר בפי דוברי העברית בעיקר בבניינים קל ופיעל, ביתר הבניינים נהוג יותר השימוש בעתיד.
  • בזמן הציווי ישנם ארבעה גופים גרידא; נוכח, נוכחת, נוכחים ונוכחות.
    הסיומות הן; xנָה לנוכחות; כְּתֹבְנָה!, xוּ לנוכחים; כִּתְבוּ! וxי לנוכחת; כּתְבִי!