מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הִשְׁלִיךְ לַמֶּרְחָקִּים, עפ"ר נוֹזֵל.
- ”סֹבִּי, סֹבִּי, מַמְטֵרָה, / לְפַזֵּר פְּנִינֵי אוֹרָהּ, / סֹבִּי וְהַתִּיזִי מַיִם!“ (הוֹרָה מַמְטֵרָה, מאת יחיאל מוהר בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”...וסרקה בסכין פגומה, כשהיא מתזת קשקשים נוצצים, את עור בשרו של דג שמן ומפרפר, המוכן לקלחת הנחשת שבצדו.“ (החצוצרה נתביישה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "...עֵינַיִם מַתִּיזוֹת אֵשׁ-קֶצֶף..." "אספרתקוס", תרגם: זאב ז'בוטינסקי
- לשון חז"ל הָגָה הֶגֶה בְּהַדְגָּשָׁה בְּרוּרָה.
- 2. גזירת פועל מההברה הראשונה במילה.
מילים נרדפות[עריכה]
(1)
| השורש נתז
|
|
השורש נ־ת־ז הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נטיות הפעלים[עריכה]
| נ־ת־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
נִתַּז
|
נִתָּז
|
יִנָּתֵז
|
הִנָּתֵז
|
לְהִנָּתֵז
|
| הִפְעִיל
|
הִתִּיז
|
מַתִּיז
|
יַתִּיז
|
הַתֵּז
|
לְהַתִּיז
|
| הֻפְעַל
|
הֻתַּז
|
מֻתָּז
|
יֻתַּז
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
נִתֵּז
|
מְנַתֵּז
|
יְנַתֵּז
|
נַתֵּז
|
לְנַתֵּז
|
| פֻּעַל
|
נֻתַּז
|
מְנֻתָּז
|
יְנֻתַּז
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנַתֵּז
|
מִתְנַתֵּז
|
יִתְנַתֵּז
|
הִתְנַתֵּז
|
לְהִתְנַתֵּז
|
| |
|
