מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
הִתְאַמֵּר[עריכה]
- לשון המקרא התגאה.
- ”יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.“ (תהלים צד, פסוק ד)
- "ולא האמינו כי כל טובם בא להם מיד האל הטוב המטיב לכל, ויתאמרו כי בכחם ועצם ידם עשו להם חיל" (יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים א ד,א)
- ”פועלי שקר יתאמרו איוינו וריוינו / פשטו אמת אותותם שמנו התוינו.“ (סליחות, מאת שלמה הבבלי, באתר מאגרים)
- שרש א־מ־ר ב מופיע במקרא בהוראת גדוּלה, כגון במילה האמיר, ראה שם בגיזרון.
מילים נרדפות[עריכה]