הקיף

תוכן עניינים

לשון המקרא עבר סביב.
- וַיַּסֵּב אֲרוֹן אדני אֶת הָעִיר הַקֵּף פַּעַם אֶחָת. (יהושע ו יא)
לשון המקרא תחם או סגר סביב.
- וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל הָעִיר. (מלכים ב' ו יד)
- לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם. (ויקרא יטכז)
- דְּעוּ אֵפוֹ כִּי אֱלוֹהַּ עִוְּתָנִי וּמְצוּדוֹ עָלַי הִקִּיף (איוב יט ו)
- המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין אותו. ( משנה בבא בתרא א ג)
לשון חז"ל הסכים לדחיית התשלום למועד מאוחר ממסירת הסחורה.
- החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכל הרוצה ללות יבא וילוה. ( משנה אבות ג טז)

יש הגורסים ששורש הפועל הוא "ק־ו־ף", בדומה למילה תקופה. לפי דעה זו, הפועל שייך לגזרת נחי ע"ו, ולכן ינוקד הֵקִיף, מֵקִיף וכו'. האקדמיה ללשון עברית מעדיפה את השורש "נ־ק־ף", וראו למשל כאן.

לשון חז"ל לא בשימוש הביא במגע.
- הקף רגליך זו על גבי זו הקיף רגליו זו על גבי זו. ( דברים רבה, וזאת הברכה, פרשה יא)