סב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכן עניינים

סַב [עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סב
שורש וגזרה ס־ב־ב, גזרת הכפולים
בניין קל


  1. לשון המקרא הסתובב, נע בתנועות מעגליות.
    • "רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה" (דברים ב׳פסוק ג')
    • "עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים: סֹב דְּמֵה-לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים--עַל-הָרֵי בָתֶר" (שיר השירים ב׳פסוק י"ז)
    • "מַיִם צְלוּלִים זַכִּים, חֶרֶשֶׁ נוֹזְלִים מֵהַר מַטָּה סָבִיב גּוֹלְשִׁים, סַבּוּ עָלַי" ("הוי כר הדשא" / אפרים דרור)
    • "סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב, חֲנֻכָּה הוּא חַג טוֹב" ("סביבון סוב סוב" / לוין קיפניס)

גיזרון [עריכה]

  • מן המקרא.

מילים נרדפות [עריכה]

תרגום [עריכה]

מובאות נוספות [עריכה]

  • "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה וַיִּסֹּב וַיַּעֲמֹד" (שמואל ב׳ י״חפסוק ל׳)
  • "וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶל אַחֲרָי וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא הַמַּלְאָךְ עַד הֵם וְלֹא שָׁב" (מלכים ב׳ ט׳פסוק י״ח)


סָב [עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סב
הגייה* Sav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות נ"י; סַב-, נ"ר; סָבֵי-, ר'; סָבִים
  1. לשון חז"ל אֲבי האב או האֵם.
    • "בשמאלי' מפליג בימיני' רב הונא אמר אהן דמר סב בריך סב בריך אין בו משום הפסק ברכה הב אחוונא לתורייא יש בו משום הפסק ברכה רב הונא אמר הדא שתיתא והדא מורתא שחיקתא אומר עליו שנ"ב רב הונא" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת ברכות, דף מד', פרק ו')
    • "עוֹמְדִים, צוֹחֲקִים מִלְּמַעְלָה-גַּם אָב, גַּם אֵם, גַּם סָב. רוֹמְזִים הֵם בָּעֵינַיִם וּמוֹחֲאִים בְּכַף" ("יוצאים אנחנו" / לוין קיפניס)
  2. לשון חז"ל אדם בא בימים.

מילים נרדפות [עריכה]

למשמעות (1);

למשמעות (2);

מילים מנוגדות [עריכה]

למשמעות (2);

ראו גם [עריכה]

תרגום [עריכה]