המם
הָמַם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ה־מ־ם |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא שבר ניתץ
- גרם לפלא לתדהמה או לבהלה
- ”וְכֻתְּתוּ גוֹי-בְּגוֹי וְעִיר בְּעִיר כִּי-אֱלֹהִים הֲמָמָם בְּכָל-צָרָה.“ (דברי הימים ב׳ טו, פסוק ו)
גיזרון[עריכה]
- בלשון מצרית קדומה - הֶמְהֶמֶתְ בהוראת: קול רועם, צעקת-קרב, וגם בהוראת תהילת המלך או האל.
- הֶ+מְ+הֶ+מְ+אֶתְ + ציור דמות צועקת.
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: shock
ראו גם[עריכה]
הִמֵּם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ה־מ־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- גרם לזעזוע חיובי או שלילי
- יש נהגים להמם את הבהמות לפני השחיטה.
גיזרון[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: stun