הללויה

תוכן עניינים

ברכה לכבוד אלוהים, מילת שבח לה' בתפילות.
- "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן־הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם וְאָמַר כָּל־הָעָם אָמֵן; הַלְלוּ־יָהּ" (תהלים קו, מח)
מילה המבטאת פרץ של שמחה בעקבות הצלחה.
- עברתי את המבחן! הללויה!

המילה מופיעה בתנך 24 פעמים, כולן במזמורי תהלים ק"ד־ק"ו, קי"א־קי"ז, קל"ה וקמ"ו־ק"נ. בכל המקומות המילה פותחת או סוגרת את המזמור, פרט למקרה אחד (מזמור קל"ה, פסוק ג'). במקור שני חלקי המילה מופרדות במקף ("הַלְלוּ־יָהּ"). הפירוש המילולי של הביטוי: שבחו את יה, שבחו את ה'. ישנם גם מקומות בהם המילה "יָהּ" מצויה בסמוך להטיות אחרות של השורש ה־ל־ל: "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ־יָהּ וְלֹא כָּל־יֹרְדֵי דוּמָה" (תהלים קטו, יז); "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ; הַלְלוּ־יָהּ" (תהלים קנ, ו); "תִּכָּתֶב זֹאת, לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ" (תהלים קב, יט).
המילה העברית נשמרה בצורתה המקורית בתרגומים רבים של התנך והוכנסה למיסות נוצריות, ומשם התגלגלה לביטוי של הודיה לאל בחיי היומיום ולביטוי של שמחה בכלל בשפות לועזיות. משמעות זו של המילה התגלגלה בחזרה לעברית, יחד עם ההטעמה השגויה הללויה.

"וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם; הַלְלוּ־יָהּ" (תהלים קטו, יח)
"הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ אֶת־שֵׁם ה', הַלְלוּ, עַבְדֵי ה'" (תהלים קלה, א)
"הַלְלוּ־יָהּ; הַלְלוּ אֶת־ה' מִן־הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים" (תהלים קמח, א)

ערך בוויקיפדיה: הללויה