דבשת

דַּבֶּשֶׁת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דבשת
הגייה*	dabeshet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ב־שׁ
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר׳ דבשות

דבשותיו של גמל דו־דבשתי.

1. לשון המקרא הגבנון שעל גב הגמל, אשר משמש לו כמאגר שומן.

   • ”מַשָּׁא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה לָבִיא וָלַיִשׁ מֵהֶם אֶפְעֶה וְשָׂרָף מְעוֹפֵף יִשְׂאוּ עַל-כֶּתֶף עֲיָרִים חֵילֵהֶם וְעַל-דַּבֶּשֶׁת גְּמַלִּים אוֹצְרֹתָם עַל-עַם לֹא יוֹעִילוּ“ (ישעיהו ל, פסוק ו)
   • ”הַזָּנָב לַחֲמוֹרִים / לַגְּמַלִּים – דַּבֶּשֶׁת, / וּלְכָל הַבַּחוּרִים – / אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת!“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון

• המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוק לעיל וכשם מקום ”וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת וּפָגַע אֶל הַנַּחַל“ (יהושע יט, פסוק יא).

פרשנים מפרשים

• רש"י ומצודות: חטוטרת הגמל במקום המשא העור נפגע ורפואתו לסוכו בדבש (על פי התלמוד ראו הדביש).

צירופים

• הגמל אינו רואה את דבשתו

תרגום

• אנגלית: hump‏‏‏‏
• ערבית: حدبة‏‏‏‏ (תעתיק: חַדַבָה)