מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
גֵּר גָּרוּר [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
גר גרור
הגייה *
ger garoor
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
דרך תצורה
צירוף
נטיות
נ׳ גֵּרָה גְּרוּרָה, ר׳ גֵּרִים גְּרוּרִים
לשון חז"ל גֵּר שהתגייר מעצמו או שהתגייר שלא לשם שמים , והגיור שלו אינו תקף מבחינה הלכתית.
פרשנים מפרשים [ עריכה ]
רש"י (ע"ז כד ע"א) הסביר שנקראים כך משום ש"מעצמן נגררין להתגייר". ואחרים הסבירו שנקראים כך משום שאינם נחשבים חלק מהותי מעם ישראל אלא רק כחלק נספח ונגרר[1] .
מידע נוסף [ עריכה ]
על פי הביטוי הזה הוטבע הביטוי "גר גורר", סעיף שנוי במחלוקת בתוך חוק השבות.
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ר' יששכר תמר, עלי תמר, קידושין ד, א.