בכנה
בֻּכְנָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בוכנה |
| הגייה* | bukhna |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
| נטיות | ר׳ בֻּכְנוֹת; בֻּכְנַת־, ר׳ בֻּכְנוֹת־ |
- עברית חדשה בהשאלה מן (2): גליל מתכת הנע בתנועה קווית בתוך צילינדר של מכונה או מנוע.
- במנועי דיזל ובנזין נדחפת הבוכנה על ידי גזי השריפה.
- "בלי ארגון, בלי מנהיג ומדריך עשוי מרצם של ההמונים להתפזר, דוגמת הקיטור שלא הושם בתוך גליל בעל בּוּכְנָה." (ל' טרוצקי, תולדות המהפכה הרוסית. תרגם: אברהם שלונסקי, 1931)
- לשון חז"ל ראשו של עלי המכתש.
- "בזיירה דו עצר ביה ומזורה דו חבט ביה ובוכנה דו כתת ביה." (ירושלמי ביצה א ו)
- לשון חז"ל בהשאלה מן (2): הקצה המחודד של פטמת האתרוג.
- "תני רבי יצחק בר אלעזר נטלה בוכנתו." (סוכה לה ב)
גיזרון[עריכה]
- חידוש מארמית - בּוּכְנָא. ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה, תרפ"ט (1929).
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על שבת דף עז ב: בוכנא - עלי שכותשין בו.
- רש"י על סוכה לה ב: במתניתיה הוה תני להאי נטלה פטמתו בוכנתו לפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: בוכנה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בוכנות |