בשומרית: אֲלְגמֶלִישׁוּ Algamelišu היה אבן סבון מסלע רך המורכב בעיקר מהמינרל טלק העשיר במגנזיום (Steatite). אכדית: אלגמשֻ elgamešu [1] בתקופת המקרא החומר הקרוי 'אלגמשֻ' שימש להכנת פסלים, חותמות, קמיעות, חרפושיות, ריהוט-מלכותי. נחשב לעמיד בחום.
באוגריתית "אלגביש" הוא צורה נוספת של 'אלגמ', 𐎀𐎍𐎂𐎁𐎘 בהוראת סוג של מינרל, או אבן. עץ בשם almg מופיע בתעודות אוגריתיות בשם אֶלמַקֻ elammakku, ובתעודות אלעמארנה מופיע בין המתנות שנשלחו מסוריה למצרים.[2]. השוו לאמהרית (אתיופית) בהגיית: 'אַל-מַאז' בהוראת יהלום
פרשן ימה"ב ר' יונה אבן ג'נאח מוסר שבזמנו: "פרשו מלה זו בלשון ערב מרגאן مَرْجَان (לשון חז"ל מרגניתא), ובלע"ז: 'קוֹרָל' (coral) והוא צמח צומח בים ובהרים אשר תחת המים ונודע באבן האילני, מפני שהוא עץ מתאבן אחר הוצאתו מן המים. ויש מי שפרש בו בקם כערבי بَقَّم , והוא בלעז ברזיל, ואני אומר שהוא ממיני ארזים, מביא ראיה ע"ז מאמרו: "ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון" (דה"ב ב' ז') והלבנון אינו מצמיח מרגאן ולא בקם, ואמרו על האלגומים: ולא נראה בהם מלפנים בארץ יהודה (דבה"ב ט' י'א) ואני אמר עליהם גם כן בנוסחא האחרת דבה"ב מא י' יב, לא בא עצי אלמוג ים ולא נראה עד היום הזה. ואיננו כי אם ספור הפלגת חשיבותם, ר"ל שהיו האלמוג ים שהובאו מאופיר טובים וחשובים מאשר הובאו מהלבנון דע כי אלגומים ואלמוגים אחד הם, כמו כבש וכשב, שמלה ושלמה.
רש"י מפרש: עצי אלמוגים - קוריי"ל בלע"ז ומכאן השימוש המקובל. אך יש הסבורים שבמקור הכונה למין עץ. ”דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב - עשרה מיני ארזים הן: ארז [...] שיטה [...] הדס [...] עץ שמן (אורן) [...] ברוש [...] תדהר [...] ותאשור [...] הוסיפו עליהן אלונים אלמונים [...] אלמוגים-כסיתא“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד ב) וגם כאן פרש רש"י: כסיתא- אילן שגדל בים ויקר הרבה וקורין קורי"ל.
ערך בוויקיפדיה: אלמוג
טקסונומיה בוויקימינים: Santalum
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלמוגים