אהל
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אוהל |
| הגייה* |
ohel |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
א־ה־ל |
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל |
| נטיות |
ר' אֳהָלִים גם אֹהָלִים; אֹהֶל־, ר' אָהֳלֵי־ |
אהלי צבא על גלויה ממלחמת העולם הראשונה.
- מקום מגורים או מחסה ניָד, הנתמך בעמודים וביתדות ומכוסה יריעות.
-
- "וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ" (בראשית לג יט)
- "וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹאתִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם" (ירמיהו לה ז)
- "הם זוכרים את לובן אוהלינו / שפשטו בעמק כיונים" ("זמר", אברהם שלונסקי)
- לשון המקרא (תמיד מיודע: האהל, בָּאהל) קיצור מאהל מועד.
-
- "וַיֵּרָא אדני בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן" (דברים לא טו)
- לשון המקרא, בהשאלה מקום מגורים, בית.
-
- "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם" (מלכים א ח סו)
- לשון המקרא, בהשאלה, ספרותי קבוצת אנשים שיש להם מאפין משותף, שבט, עם, תמיד בנסמך למאפין.
-
- "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים" (תהלים קיח טו)
- "כֹּה אָמַר אדני הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב" (ירמיהו ל יח)
- מבנה ציבור, תמיד בנסמך לשם.
-
- קיימת למילה מקבילה בערבית: أَهْل (אַהְל), שמשמעותה העקרית "משפחה".
[עריכה] מילים נרדפות
- 3. بيت (הגייה: בַּיְת)
- 4. أهل (הגייה: אַהְל)
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
אהל |
| שורש וגזרה |
א־ה־ל |
| בניין |
פָּעַל |
- לשון המקרא הקים אהל, נטה אהלו.
-
- "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן" (בראשית יג יח)
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
אהל |
| שורש וגזרה |
א־ה־ל |
| בניין |
פִּעֵל |
- לשון חז"ל, הִלכָתי חפה, היה מעל חלקי גופה המטמאים בטומאת המת.
-
- "נשפך (דם המת) על הרצפה [...] איהל על מקצתו טהור איהל על כולו טמא" (תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף יז, עמוד א)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
אהל |
| הגייה* |
ahal |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' אֲהָלִים |
- לשון המקרא שם של צמח בושׂם שלא זוהה בימינו.
-
- "נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן" (משלי ז יז)
- לשון חז"ל סוג של צמחים עשבוניים, שרועים ובעלי עלים וגבעולים בשרניים (שמו המדעי: Mesembryanthemum). בארץ יש ממנו ששה מינים. בעבר האפר של כמה מינים שימש לכביסה בגלל התכולה הגבוהה של סודה לכביסה ופחמת האשלגן שבו.
-
- "ומכבס כסותו במים: [...] במים ולא בנתר ולא באהל" (מועד קטן, יז, ב)
- "מאי בורית אהלא. והתניא והבורית ואהלא? אלא תרי גווני אהלא" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ, עמוד א)
- המינים אהל האצבעות, אהל ורוד ואהל נאכל הם צמחי נוי שמוצאם מדרום אפריקה.
- ↑ תרגומי התנ"ך מזהים את אהל (1) עם צמח בשׂם זה. בכל אופן זה אינו הסוג הבוטני aloe (אלוורה).