בבלית-חדשה (600-1000 לפנה"ס) giru [1]. ערכה נאמד ב- 1/24 השקל. מופיע גם בצורה gire, giretu.
יוונית קוינה של תרגום השבעים בהגיית: ארְגירִאֹ (αργύριο) בהוראת מטבע-כסף.
במילון העברית הישנה והחדשה של בן־יהודה: "אגר: ממנו אָגַר, °אֲגִירָה, ואולי אֲגוֹרָה, °אֶגְרוֹן."
ב-1 בינואר 1960 נכנסה לתוקפה חלוקת-המשנה החדשה של הלירה הישראלית, והוכנסו למחזור מטבעות האגורה החדשים. את השם "אגורה" הציעה האקדמיה ללשון העברית, לפי שם המטבע במשמעות (1).
מקום כינוס אסיפת העם ומרכז החיים הציבוריים בערי יוון העתיקה; כיכר השוק בפוליס היוונית.
"באֶפּוֹסים האספה נקראת עדיין אַגוֹרה (agora), מונח שציין מאוחר יותר באתונה ובפולֵיס אחרות את כיכר השוק, בעוד שאספת העם הייתה עתידה להיקרא אֵקלֵסיה (eklesia)." (אפרים דוד, הדמוקרטיה הקלסית, תשס"ג. עמ' 35.)
(1:) מקדש יב ששימש כמקדש היהודי ביֵבּ שבמצרים קרוי בלשון יהודֵי המקום בניב ארמי דרומי : "אגורא זי יהו אלאהא",בהוראת: מקדש ה' א-לוהים.
גם בית המקדש בירושלים נקרא בפי יהודי מצרים: 'אגורא', שכן: "באגרת ששלחו יהודי יב לבגוי הפחה המתוארכת לקראת סיומה של המאה ה-5 לפנה"ס, וליתר דיוק-בשנת 408 לפנה"ס (בסמוך לארועים המתרחשים בספר יהודית) הם מספרים, שמשעה שחרב בית מקדשם (אגורא) ועד היום הזה אנחנו לבושים שקים וצמים. נשינו נוהגות כאלמנות . שמן איננו סכים ויין איננו שותים והננו מתפללים להי אדני השמים מעין כך עושים בשעה דומה (כשירושלם היתה שממה ... ובית המקדש היה למרמס,ובני נכר בבירה)" [2].
מיוונית: agorá) ἀγορά) בהוראת אסיפת העם,מקום כינוס האסיפה. תיבת אגורא/ה שימשה גם בהגדרת: שוק, כיכר השוק.
”הנה מטתה של גיסתו עומדת לפנים מן הוילון ואגוריאות של מחטין מתנצנצות לאור הנר תלויות עליו מראשו ועד סופו.“ (חיי שלמה, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1903, באתר מאגרים)
ערך בוויקיפדיה: אגורה (מטבע)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגורה