מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אָמַר אֶל לִבּוֹ, אָמַר בְּלִבּוֹ
[עריכה]- לשון המקרא הרהר, חשב.
- ”הֲרֵי זֶה עֵסֶק בִּישׁ לְגַבֵּי צֶמַח – אָמַר הַנָּסִיךְ הַקָּטָן בְּלִבּוֹ: אָכֵן מוּזָר וּמְשֻׁנֶּה הַפֶּרַח הַזֶּה...“ (הנסיך הקטן, מאת אנטואן דה סנט אכזופרי, בפרויקט בן יהודה)
- "סיפורי ילדים, אמר בלבו, צריכים להיות עלילתיים, מרתקים, אך על רקע מציאותי חינוכי." (אוריאל אופק, אבא של עודד הנודד, "מעריב", 23 באוגוסט 1985)
- ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי.“ (בראשית ח, פסוק כא)
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל [...]“ (שמואל א׳ כז, פסוק א).
