"עברית חדשה" - נכון לכל המשמעויות, ולכן מקומו של ציון זה אינו בהגדרה 1. אולי מקומו בגיזרון. ודרך אגב - המילה כל כך חדשה שאינה נזכרת כלל באבן שושן משנות השישים וגם לא בשנות השמונים. במונחי האקדמיה המונח מופיע לראשונה במילון משנת תשנ"ג.
אינני מכירה את השימוש ב"שקף" במשמעות הראשונה שהבאת. מניין את מכירה זאת? לא מצאתי לכך עדות במרשתת, וגם מילון רב-מילים אינו מכיר משמעות זו. בכל מקרה אם מדובר באותו גיליון פלסטיק שקוף המתואר במשמעות 2 - ספק בעיניי אם זה מצדיק העמדת משמעות לעצמה, וגם אם כן - לא כמשמעות הראשונה.
בדוגמה שהבאת למשמעות 1 - אני שואלת: איך מעתיקים על גיליון פלסטיק - צריך בשביל זה כלי כתיבה מיוחדים. נשמע לי לא כל כך מתאים לבית הספר...
משמעות 2 היא המשמעות העיקרית לפי עניות דעתי. דווקא שם לא כתבת שמדובר בגיליון פלסטיק שקוף.
כדאי אולי לציין במפורש: "גיליון פלסטיק שקוף שעליו מוצג מידע בטקסט, בתרשים, באיור וכדומה, ונועד להקרנה באמצעות מטול ייעודי."
הייתי מוסיפה עוד משפט: "השקפים הם אמצעי עזר להעברת שיעור, הרצאה וכדומה."
אשר לשימוש המושאל ב"שקף" למצגות פאוורפוינט - צריך לשקול אם להעמיד זאת כהגדרה לעצמה. בכל אופן אי אפשר להסתפק במשפט הסיפורי "משימוש זה נגזרה גם ההתייחסות לעמוד במצגת ממוחשבת". הרי הקורא צריך לדעת ששקף הוא גם עמוד במצגת ממוחשבת. לכן גם אם ההגדרה תשולב במשמעות 2 נדרש ניסוח של הגדרה עצמאית מעין זו: "שקף הוא גם כל אחד מן העמודים במצגת ממוחשבת".
הגיזרון: "מילה היא שם הנגזר מן השורש ש.ק.פ, המבטא את תכונת השקיפות, היות העצם חסר צבע, שניתן לראות דרכו את אשר נמצא מאחוריו." - את השורש כבר ציינת ב"ניתוח הדקדוקי" ולכן אין טעם לחזור עליו. אין צורך להסביר את עניין השקיפות. הוא טריוויאלי למדיי. לדעתי מה שחשוב לציין הוא שזו מילה חדשה, והיא מתועדת במילונים רק משנות התשעים של המאה העשרים.
כמה הערות עריכה:
"גיליון" ביו"ד
"גיליון עליו" > גיליון שעליו (גם ב-1, גם ב-2)
"עליו ניתן להדפיס מפות, להעתיק איור מן הדף שתחתיו, וכיו"ב" > שעליו מדפיסים מפות, מעתיקים איורים מן הדף שתחתיו וכיו"ב (בלי פסיק)
תודה רבה! אני מודה שהסתבכתי כאן. ההערות עוזרות מאד. נראה שלמילה יש משמעויות שונות שלא מקבילות כרונולוגית (?), כלומר נראה שהשימוש במשמעויות מסוימות פחת ובמקביל נוצרו שימושים חדשים. אם בעבר נעשה שימוש בדפים שקופים (אכן לא בדיוק פלסטיק..) להעתקה (אני עצמי העתקתי מפות בשיטה הזו), בהמשך היה מעבר לדפי פלסטיק שמוזנים למדפסת. אחר כך היה מעבר למצגות פאואר פוינט. במילונים ראיתי משמעויות נוספות: שקף במובן השתקפות, שקף במובן משקוף (מופיע באבן שושן ללא ציון רובד. האם תנ"כי?). מה מכל אלה רלוונטי לימינו? במרשתת מצאתי בעיקר תצלומי שקפים לעוגות, שלא ידעתי כלל על קיומם. ערכתי לא מעט שינויים, האם ניתן לבקש מבט נוסף על הערך? רוגד
--riel1204 - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 13:06, 16 באפריל 2016 (IDT)
