בעל בעמיו

בַּעַל בְּעַמָּיו (גם: בַּעַל בְּעַמוֹ)

1. מי שקנה לו מעמד מכובד בחברה.

   • "זאת הגבוּרה כל בעל בעמי יגידה לך, לאמור: אשר את יֵצֶר לבו יכבוש – הוא הגבּור!" (מעשה הנזירה / ש. בן-ציון)
   • "אל תראֵני שאני טַבָּח, בעל בעמִי אנוכי!" (חיים נחמן ביאליק)

מקור

• מקור הניב במקרא, שם הוא מופיע פעם אחת בלבד: ”לֹא יִטַּמָּא, בַּעַל בְּעַמָּיו־לְהֵחַלּוֹ“ (ויקרא כא, פסוק ד). יתכן כי הכוונה של "עמיו" היא נשותיו, נאמר כי לכהנים אסור היה אישה שאינה בתולה בכדי שזרעו לא יטומא, ובזרעו המטומא יטמא את נשותיו (עמיו).

מילים נרדפות

• נכבד
• נשוא פנים
• רם דרג
• רם מעלה