”כי החפץ להיות עם – עליו להיות עם במלוא מובן המלה, והחפץ להתבולל בין עמים אחרים עליו להתבולל במלוא מובן המלה, היינו, בלי שום חציצה ושם־לואי בכל אופן שיהיה ולא להיות קרח מכאן ומכאן...“ (מענה רך, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
מקור הניב בתלמוד, שם מסופר כי רב אמי ורב אסי ישבו לפני רב יצחק נפחא. אחד רצה לשמוע ממנו הלכות והשני רצה לשמוע אגדות. כשהתחיל ר' יצחק לספר הלכה הפציר בו האחד לספר אגדה. כשהתחיל לספר אגדה הפציר בו השני לספר הלכה. אז אמר להם ר' יצחק: ”אמשול לכם משל, למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה, ילדה מלקטת לו [שערות] לבנות, זקינה מלקטת לו שחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן!“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ס, עמוד ב) (האישה הצעירה רצתה שבעלה ייראה צעיר ללא שערות לבנות, הזקנה רצתה שייראה זקן ללא שערות שחורות - ובסוף נשאר ללא שערות כלל).