תבנית:ערכים מתארחים/48

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לתשומת לבכם: תבנית זו מופיעה בעמוד הראשי.
אם אינכם בקיאים עדיין במלאכת העריכה, אנא הותירו את עריכתה למשתמשים מנוסים יותר. ערכו את התבנית רק אם אתם בטוחים שאתם יודעים מה אתם עושים. בדקו כיצד השינוי שלכם השפיע על מראה העמוד הראשי מיד לאחר השמירה, ובמידת הצורך רעננו את תצוגת הדף לפי ההוראות המופיעות כאן. אם התצוגה עדיין לא מתעדכנת, לחצו על הקישור הזה. אם עשיתם טעות שאינכם מצליחים לתקנה, שחזרו את עריכתכם. כך גם במקרה של מחלוקת - שחזרו את השינוי ודונו בו בדף השיחה.

חַשְׁמַל    (שם-עצם, זכר)

גיזרון

המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה יהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.