תבנית:ערכים מתארחים/29
| לתשומת לבכם: תבנית זו מופיעה בעמוד הראשי. אם אינכם בקיאים עדיין במלאכת העריכה, אנא הותירו את עריכתה למשתמשים מנוסים יותר. ערכו את התבנית רק אם אתם בטוחים שאתם יודעים מה אתם עושים. בדקו כיצד השינוי שלכם השפיע על מראה העמוד הראשי מיד לאחר השמירה, ובמידת הצורך רעננו את תצוגת הדף לפי ההוראות המופיעות כאן. אם התצוגה עדיין לא מתעדכנת, לחצו על הקישור הזה. אם עשיתם טעות שאינכם מצליחים לתקנה, שחזרו את עריכתכם. כך גם במקרה של מחלוקת - שחזרו את השינוי ודונו בו בדף השיחה. |
מִנְשָׁר (שם-עצם, זכר)
גיזרון
את המילה חידש אליעזר בן־יהודה על בסיס המילה הערבית مِنْشَار (מִנְשָׁאר), "כרוז, מכתב גלוי", מן השורש نَشَرَ (נַשַׁרַ) "לפרסם".
בן־יהודה הציע לראות שורש זה בפסוק: ”אֶל־חִכְּךָ שֹׁפָר כַּנֶּשֶׁר עַל־בֵּית ה' יַעַן עָבְרוּ בְרִיתִי וְעַל־תּוֹרָתִי פָּשָׁעוּ“ (הושע ח, פסוק א). על כך כתב בן־יהודה בעיתונו "האור" בשנת תרנ"ב (13/11/1891): "מה הדמיון הזה של הנשר ללקיחת שופר? הראית מימיך נ ש ר תוקע בשופר?... יש לו בערבית [לשורש נשׁ"ר] עוד משמעת: פרסם, הודיע ברבים איזה דבר חדש, איזו בשורה חדשה [...] מהשורש הזה נוכל לגזור השם 'מִנְשָׁר' למה שקוראים בלשונות העמים מאניפסט, ובערבית מנשור". [1]
עם זאת יש להעיר כי מבחינה אטימולוגית השערתו של בן־יהודה איננה מתקבלת על הדעת, משום ש־ش ערבית מקבילה לשׂי"ן עברית, ולכן היינו מצפים לשורש נשׂ"ר (ואולי נס"ר) במשמעות זו.