שם שניתן לאדם על־ידי אנשים שאוהבים אותו, בנוסף לשמו הרשמי, כדרך להבעת חיבה כלפיו, או שניתן לבעל חיים או חפץ אהוב.
”יוזף קליינמן, זה שמו המלא והנכון של פפיצ’ק, כי בצ’כיה פפיצ’ק הוא שם חיבה ליוזף, ועוד נראה איך צץ פתאום הפטר הזה, שכלל אינו שייך. הכל מסובך ומבולבל, אבל לא בשמות של פפיצ’ק הבלבול, אלא בסיפור שלו, שהוליד את כל שמותיו“ (פפיצ'ק: הוא לא ידע את שמו, מאת יוסי שריד, בפרויקט בן יהודה)
”שם, בפינה, עמדה ספה קצרה, ספה לשנים, שכמה אניני הטעם מבין האורחים המבקרים, קראו לה “שֶזלוֹנג”, כסא ארוך, כסא נוח בצרפתית. מצחיק… מצחיק באמת… מה לכסא ארוך ולספה קצרה? אך המשפחה קראה לה פשוט “סבא”, כי זה היה הרהיט הותיק ביותר בחדר ואכן הגיע לו מקום נכבד וגם שם חיבה.“ (הסבא, מאת זאב אלבלינגר, בפרויקט בן יהודה)
ערך בוויקיפדיה: שם חיבה