מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שחון
|
| הגייה* |
shakhun
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ח־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
| נטיות |
נ׳ שְׁחוּנָה, ר׳ שְחוּנִים, נ"ר שְׁחוּנוֹת
|
- לשון חז"ל [מטאורולוגיה] חם ויבש.
- השורש שחן, במשמע כללי חם, קרוב אל שחם, חמם, חם.[1] משותף למספר לשונות שמיות. למשל, אכדית: šaḫānu[2] "to be/become hot", ו šaḫnu 'warm', ערבית: سَاخِن (סָאחִ'ן) -חם (מוכר בישראל בשם האגם סַחְנֵה), ארמית: שְׁחֵין\שְׁחַן[3] כמו ”וְאֵין לְחֹם לוֹ“ (חגי א, פסוק ו) = ”וְלָא שְׁחִין לְהוֹן“ (יונתן על חגי א – פסוק ו) או ”כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר“ (ישעיהו יח, פסוק ד) = ”כִּשְׁחִין פָּצִיחַ עַל שֶׁמֶשׁ“ (יונתן על ישעיהו יח – פסוק ד)[4].
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
| השורש שׁחן
|
|
השורש שׁ־ח־ן הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| שׁ־ח־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
(ב׳ פעוּל: שָׁחוּן)
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הִשְׁחִין
|
מַשְׁחִין
|
יַשְׁחִין
|
הַשְׁחֵן
|
לְהַשְׁחִין
|
| הֻפְעַל
|
הֻשְׁחַן
|
מֻשְׁחָן
|
יֻשְׁחָן
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
- ↑ יסטרוב, ויסטרוב.
- ↑ šaḫānu(m), "to be(come) hot", in A Concise Dictionary of Akkadian, Jeremy Black, Andrew George, Nicholas Postgate, page 346
- ↑ יסרטוב וCAL וגם CAL.
- ↑ ספריא.
