קבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף קיבל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קִבֵּל א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבל
שורש וגזרה ק־ב־ל א, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. העביר לרשותו את אשר ניתן לו.
    • "גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל?" (איוב ב י)
    • "וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד." (דברי הימים א יב יח)
  2. הסכים, התחיב לעשות כפי שהוטל עליו.
    • "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה." (אסתר ט כז)

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש קבל א


קִבֵּל ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיבל
שורש וגזרה ק־ב־ל ב, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל היה מול הבא, בא אל מול, בא לקראת.
    • "אמר רבי אלעזר: זה המקבל פני חבירו בישיבה." (פסחים קיט א)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל משורש מקראי.
  • מקבילה בערבית: השורש قبل (קבל) במשמעות דומה.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: receive‏‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]


השורש קבל ב

קָבַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קבל
שורש וגזרה ק־ב־ל ג, גזרת השלמים
בניין פָּעַל
  1. התלונן, סיפר על סבלו או על כאבו.
    • אמו של רבי ישמעאל באה וקבלה עליו לרבותינו אמר להן געורו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש קבל ג


קָבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה*
חלק דיבר מלת יחס
מין
שורש ק־ב־ל ב
דרך תצורה
נטיות
  1. אל מול, לפני.
    • "וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו." (מלכים ב טו י)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש קבל ב

קַבָּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש ק־ב־ל א
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר' קַבָּלִים
  1. חלק או רכיב במכשירי חשמל ובציוד אלקטרוני, עשוי שני לוחות מקבילים חומר מוליך וביניהם שכבת בידוד, ויכול לאגור (לקבל) מטען חשמלי.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש קבל א


קָבָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קבל
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא כלי מצור המשמש לנגח את החומה.
    • "וּמְחִי קָבָלֹּו יִתֵּן בְּחֹֽמֹותָיִךְ וּמִגְדְּלֹתַיִךְ יִתֹּץ בְּחַרְבֹותָיו." (יחזקאל כו ט)

תרגום[עריכה]