צדע
צֶדַע[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צדע |
הגייה* | tseda |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ד־ע |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ צְדָעַיִם; צֶדַע־, ר׳ צִדְעֵי־ |
- לשון חז"ל צד המצח ליד האוזן.
- ”זה המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו“ (בבלי, מסכת מכות – דף כ, עמוד ב)
- העבריין הצמיד אקדח לצדעו של עובר האורח.
גיזרון[עריכה]
מארמית: "כסא דהרסנא עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט מאי היא אמר רב בת צדעא" (בבא בתרא ס ב)
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: temple