נתב
מראה
נַתָּב
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נתב |
הגייה* | natav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ-ת-ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ נַתָּבִים; נַתַּב־, ר׳ נַתָּבֵי־ |
- עברית חדשה (ימאות) קצין ים מוסמך המופקד מטעם הרשויות להוליך אוניות אל תוך נמל וממנו, לאורך החוף ובמקומות אחרים בהם השיט מסוכן. בעבר: איש ים מנוסה, לעתים קרובות בן המקום, שנשכר לאותה מטרה.
- ”18 נתבים השביתו אתמול את 3 נמלי הארץ.“ ("מעריב", 4 באוקטובר 1982, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "נַתב הנהר שעל בית האַחְרה מזמר לי בקול מתמשך: „עכב אותה קצת בעבות הבלימה, מר חובל. אדון אחד רוצה לרדת אל החוף... תזדרז אדוני.“" ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
- "יצאנו מנהר התמזה במפרשים, כשעימנו באונייה נתב של הים הצפוני." (ג'וזף קונרד, נעורים)
- [תקשורת] מכשיר המעביר חבילות נתונים ברשת מכתובת מקור אל כתובת יעד.
גיזרון
[עריכה]- מן נ-ת-ב, נִתֵּב.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- נווט (1) (מונח מיושן)
- אוֹבִיל (1) (המונח לא נקלט)[1]
- פִּילוֹט, פִּילאָט, תַּיָר (1) (לשון התחייה) [2]
- ראוטר (2)
תרגום
[עריכה] קצין ים
|
מכשיר חשמלי
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: נתב |
ערך בוויקיפדיה: נתב (מקצוע) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתבים ימיים |
סימוכין
[עריכה]- ↑ ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש), 1940; ראו גם: ”במקום גַּמָּל מַנְהִיג גמלים נשתמש במלה אוביל, שם פרטי.“ ("דֹאר היום", 13 באפריל 1920, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ↑ שפת הים – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788: מונחים ימיים היסטוריים.