נקה
נִקָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ניקה |
| שורש וגזרה | נ־ק־י/ה |
| בניין | פִּעֵל |
- הסיר לכלוך.
- ”שלמה רחץ את פניו, ניקה את בגדיו מן הרפש אשר דבק בהם בהתגוללו על הארץ ולבש את הכובע אשר נתן לו יהודה.“ (יהודה נוטר הפרדס, מאת יוסף לואידור, בפרויקט בן יהודה)
- בהשאלה: הסיר חשדות ואשמה.
- ”נחרב הבית! הלך ישראל שבי, שב לארצו ויצא שנית בגולה. וגם במשך דורות רבים לא ניקה עוון עבד מלך יואש זה ויועצו, אשר ידו היתה בזכריה בראשונה.“ (ממיצר וממרחב, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.
צירופים
[עריכה]- נקה את שמו (2)
- לנקות ראש
נרדפות
[עריכה]- זיכה (2)
נגזרות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- ספרדית:
- limpiar
- librar de culpas
- אנגלית: clean
- ערבית: نَظَّفَ(1) بَرَّأَ(2)
ראו גם
[עריכה]נִקָּה ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | ניקה |
| שורש וגזרה | נ־ק־י/ה |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא הוסר ממנו לכלוך. הוסר ממנו חוב ואשמה.
- {{צט/תנ"ך|וְנִקָה הָאִישׁ מֵעָוֹן
- ” אָז תְִנָּקֶה מֵאָלָתִי. ונקית משבועתי זאת“ ([[s:{{{2}}} {{{3}}}|{{{2}}} {{{3}}}]], [[s:קטגוריה:{{{2}}} {{{3}}} {{{4}}}|פסוק {{{4}}}]])
- הנקי ממי המרים המאררים
- {{צט/תנ"ך| אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה