נמוג

נָמוֹג[עריכה]

התנדף, נעלם כלא היה.
- ” וַאדֹנָי יְהוִה הַצְּבָאוֹת, הַנּוֹגֵעַ בָּאָרֶץ וַתָּמוֹג, וְאָבְלוּ, כָּל-יוֹשְׁבֵי בָהּ; וְעָלְתָה כַיְאֹר כֻּלָּהּ, וְשָׁקְעָה כִּיאֹר מִצְרָיִם.“ (עמוס ט, פסוק ה)
- ”הָמוּ גוֹיִם, מָטוּ מַמְלָכוֹת; נָתַן בְּקוֹלוֹ, תָּמוּג אָרֶץ.“ (תהלים מו, פסוק ז)
- ”שַׁעֲרֵי הַנְּהָרוֹת נִפְתָּחוּ וְהַהֵיכָל נָמוֹג.“ (נחום ב, פסוק ז)
בהשאלה מן (1): נתקף בהלה.
- ”וַיִּרְאוּ הַצֹּפִים לְשָׁאוּל בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן וְהִנֵּה הֶהָמוֹן נָמוֹג וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק טז)

השורש מ־ו־ג הוא שורש מגזרת נע"ו/י. ניטה כגזרת הכפולים מ־ג־ג