מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נבזה
|
| הגייה* |
nivze
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ז־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל נִקְטָל
|
| נטיות |
נ׳ נִבְזֵית או נִבְזִית, ר׳ נִבְזִים, ר"נ נִבְזוֹת או נִבְזִיּוֹת
|
- לשון המקרא בזוי, משולל כבוד.
- ”נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ.“ (ישעיהו נג, פסוק ג)
- ”וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל הָעָם כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה.“ (מלאכי ב, פסוק ט)
- ”וְעָמַד עַל כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.“ (דניאל יא, פסוק כא)
מילים נרדפות[עריכה]
