מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מחבוא
|
הגייה* |
makhvo
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־ב־א
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטוֹל
|
נטיות |
ר׳ מַחְבוֹאִים
|
- מקום נסתר מהעין (בו נמצא דבר שאין רוצים שימצאו אותו).
- ”וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל-נָכוֹן[...]“ (שמואל א׳ כג, פסוק כג)
- ”אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים“ (משנה, מסכת נדה – פרק ד, משנה ז)
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]