מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה
[עריכה]- (כצירוף שמני; גם בקיצור: מותר האדם) עליונותו הרוחנית של האדם על בעלי החיים.
- יש הסוברים כי הדיבור הוא מותר האדם.
- ומפני ההשגה הזאת השכלית, נאמר בו: "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית א, פסוק כז)
- מהו מותר האדם מן הבהמה, אם אין הוא נוהג באורח מוסרי?
- (כמשפט שלם) האדם נעלה מבחינה רוחנית על בעלי החיים.
- מותר האדם מן הבהמה, ובניגוד אליה הוא נושא באחריות על מעשיו.
- קורות האנושות מעמידות בספק את הקביעה המקובלת כי מותר האדם מן הבהמה.
- ”כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם – כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.“ (קהלת ג, פסוק יט). וכאן בשלילה, מאחר ושניהם בני תמותה, וכנראה גם ברוחם שווים.
