מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כַּשִּׁיל [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כשיל
הגייה *
kashil
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
כ־ש־ל
דרך תצורה
משקל קַטִּיל
נטיות
ר׳ כַּשִּׁילִים
לשון המקרא קרדום.
”וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן.“ (תהלים עד , פסוק ו )
”מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ח, משנה ו )
”אמר רבא: באתרא דתנא דידן איכא תרתי חציני, לרבתי קרי לה כשיל , ולזוטרתי קרי לה מעצד.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קיט, עמוד ב )
מילה יחידאית במקרא.
ראב"ע גזר מלשון 'כשלון' (משלי טז,יח ) המקביל ל'שבר'. ובאופן דומה כתב רש"ר הירש: "נגזר מ'כשל', לגרום נפילה, הוא הפטיש המשמש להשיל חתיכות או לגרום לדבר ליפול".
מופיע פעם אחת בתרגום יונתן (ירמיה מו,כב) כתרגום לקרדום .
מילים נרדפות [ עריכה ]