"יעקב שׂרוּע היה על יצוע קש וגבבא, וכסותו בלילה יריעת־בד גסה, שביום היה מלקט אל תוכה עשבים וירקות לבהמות." (העבד, יצחק בשביס־זינגר, בתרגום חיים פלג , 1991)
לשון המקראמחיצה הכוללת גם את התא שנוצר בעקבות התקנתה.
2: יצוע בפסוק זה בהוראת מבנה המקיף בניין בשלושה מבין ארבעת צלעותיו, אין מובנה של תיבה זו יכולה להתפרש בעזרת השורש העברי י-צ-ע, אלא ממקבילתה הערבית וו-צ-ע .وضع בהוראת שם,הניח. מהווה נגזרת של השם התואר وَضِيع ואדי - בהוראת נמוך.
2: יחזקאל בנבואתו כנראה ואינו מכיר את המילה מספר מלכים ”יצוע“ (מלכים א׳ ו, פסוק ה) , חוקרים העלו סברה ש"יצוע" במקורה אינה תיבה עברית כי אם פניקית שדוברה בידי בנאי שלמה-הפיניקים, ושעולי בבל טרם נתוודעו למשמעותה ,כשרצה יחזקאל לתאר בפני גולי בבל את המילה 'יצוע' נזקק הוא לתחליף (המעט מסורבל) בצורת הצירוף - ”בֵּית צְלָעוֹת“ (יחזקאל מא, פסוק ט)[1].
