מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשנ"ג. בפינה "רגע של עברית" מאת רות אלמגור־רמון נאמר: "כאמור, המילה 'תועפות' גזורה מן השורש י־ע־ף, במשמעות הקרובה לשורש ע־ו־ף. אבל משמעותו הרווחת של השורש הזה קשורה גם בעייפות: ”נותן ליעף כוח“ (ישעיהו מ, פסוק כט) אומר ישעיהו. על יסוד כפילות המשמעות של השורש י־ע־ף קבעה האקדמיה ללשון העברית (בשנת תשנ"ג) את המונח יעפת - jet lag, המציין את התחושה המלווה אדם לאחר טיסה ארוכה. במונח יעפת באות אפוא לידי ביטוי שתי המשמעויות של השורש: עייפות ותעופה" [1]