חבית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חָבִית[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חבית
הגייה* havit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־ב־ה
דרך תצורה
נטיות ס"י חָבִית-, ר' חָבִיּוֹת, ס"ר חָבִיּוֹת-
חביות עץ
  1. לשון חז"ל כְּלִי קִבּוּל בְּצוּרַת כַּד. לָרֹב עָשׂוּי חֶרֶס, וּלְעִתִּים מַתֶּכֶת.
  2. כְּלִי גָּדוֹל עָשׂוּי בְּדֶרֶך-כְּלָל מֵעֵץ אוֹ מִמַּתֶּכֶת, מִסְגַּרְתּוֹ מְעֻגָּלָה וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ לְאִחְסוּן נוֹזְלִים.
    • עוֹמְדִים הָיִינוּ אִישׁ אִישׁ עַל כֶּלְיוֹ: חָבִית צְרוּרָה בְּחִשּׁוּקִים שֶׁל בַּרְזֶל, חָבִית חֲבֶרְתָּהּ, שֶׁפָּרְקָה עֹל חִשּׁוּק, וַחֲבִיּוֹנָה בְּסוֹבְבִים שֶׁל עֵץ... "מַיִם שֶׁלָּנוּ", שאול טשרניחובסקי


גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה מלשון חז"ל.
    במאמר "ארכיאולוגיה ולימוד המשנה"[1] מסביר יהושע בראנד כי משמעות המילה בתלמוד שונה מזו המקובלת כיום, והשינוי חל בימי הביניים:
    "החבית, כלי עממי ביותר הנזכר לרוב בספרות התלמוד, זוהתה על־ידי עם האמפורה היוונית־רומית. זהו כלי בצורת כד בעל צוואר, אזנים המקשרות את הצוואר לכתפותיו ושוליים (החלק התחתון של הכלי) בצורות שונות: חדות, כדוריות או שטוחות. כלי זה היה עשוי לרוב מחרס כמרבית הכלים בארצות החמות, אך היו גם חביות עשויות מתכת יקרה, כסף וזהב, אבל לא מעץ. ואילו בתנאי המציאות באירופה, הוחלפה החבית בכלי עץ ידוע המשמש ליין. שינוי זה חל כבר בתקופת ימי הביניים ורש"י העיר עליו במסכת עבודה־זרה ס. "שכל חביות שבתלמוד כדים של חרס הם". גרם לכך כנראה, שימושם המשותף ליין"

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

פתגמים[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בחיבור "שפת עבר החדשה" טוען ישראל חיים טביוב שמילה משנאית זו מקורה בעברית קדומה: "חבית, ובסימן ההקטנה 'חבִיונה' (חבית קטנה) - דוגמתה בערבית וסורית, ושרשה עברי: מן חב, חבא, חבה, חפה, כפה, שענינם כַסה והַסתר; והחבית מסתירה את הנתון בתוכה. ואולי הוא גם מעין חבת, חבש הנ"ל".

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: barrel‏‏‏‏
  • גרמנית: Fass‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  ארכיאולוגיה ולימוד המשנה, מעיינות ה', בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה בעריכת חיים חמיאל, ירושלים: תשט"ז, עמ' 108–127.