מקור הניב במשנה. רבי עקיבא סבר שאין להרשות לאישה להינשא לאחר שבעלה מת אם העדות על המוות ניתנה על־ידי אישה אחרת. על מנת לשכנעו, סיפרו לו החכמים סיפור: ”מַעֲשֶׂה בִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָלְכוּ לְצֹעַר עִיר הַתְּמָרִים, וְחָלָה אֶחָד מֵהֶם בַּדֶּרֶךְ, וֶהֱבִיאוּהוּ בַפֻּנְדָּק, וּבַחֲזָרָתָם אָמְרוּ לַפֻּנְדָּקִית: אַיֵּה חֲבֵרֵנוּ, אָמְרָה לָהֶם: מֵת וּקְבַרְתִּיו, וְהִשִּׂאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ; אָמְרוּ לוֹ, וְלֹא תְהֵא כהֶנֶת כַּפֻּנְדָּקִית?“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ז). אם כך, במקור שימש הניב להבעת תמיהה על כך שכוהנת (אישה מיוחסת בישראל) אינה זוכה לאמון שלו זוכה בעלת פונדק (אישה פשוטה) גויה.