וילון

וִילוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	וילון
הגייה*	vilon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר' וִילוֹנוֹת גם וִילָאוֹת

וילון

1. יריעה עשוייה מבד, או מחומר אחר, התלויה לנוי או כדי להסתיר.

   • את הוילון תולים על הקרניז.
   • "אתם אינכם יודעים את החיים בערים הקטנות! שם בעל־הבית דר בפרהסיא... בחלונות אין וילון, לדלתות אין מנעול, בפתח אין פעמון, אין שלשלת!" ("הנדיב", י"ל פרץ)
   • "...כדַיָּן הזה שהוא מותח את הוילון מבפנים ואינו רואה מה נעשה מבחוץ" (ויקרא רבה, פרשה ה, ס' א)

גיזרון

• לשון חז"ל, מלטינית: velum – בד, כסוי, צעיף, וילון, פרוכת, מפרש. אליעזר בן־יהודה הוא שחידש את השימוש במילה בתשובתו לקורא עיתון "האור", כ"ה טבת תרנ"ג: "להתלויים לפני הפתחים והחלונות: פרוכת וגם וילון".

מובאות נוספות

• "שני כהנים גדולים נושאין להם את הפרכת בקונטסין (מוטות), והיה דומה לוילון גדולה" (מדרש תנחומא, ויקהל, סימן ה)
• "סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס" (משנה, מסכת כלים, פרק כז, משנה ט)

תרגום

• אנגלית: curtain‏‏‏‏‏
• ערבית: ستار‏‏‏‏ (הגייה: סִתָאר)

ראו גם

• כרכוב
• מסך
• פרגוד
• קרניז

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: וילון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: וילונות

• על "וילון" ועל חידושים נוספים של אליעזר בן־יהודה באתר פרויקט בן־יהודה