הצר
הֵצֵר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | היצר |
| שורש וגזרה | צ־ר־ר |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון חז"ל עשה צרות, גרם צער.
- לשון חז"ל הצטער, חש תחושת צער.
- "רבי יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מיצר לו אמרו לו אף על פי שמיצר הוא עכשיו שמח הוא לאחר זמן" (משנה ע"ז פ"א)
- "והיה הפועל מצר שמא אין בידי כלום משכר המלך" (ילקוט שמעוני תהלים רמז תרכח)
- לשון חז"ל עשה דבר רחב לצר.
- "רבי אומר מתחיל בית רובע ומיצר והולך עד שלשה תלמין של פתיח" (ירושלמי כלאים פ"ב ה"ד)