הציף
הֵצִיף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הציף |
| שורש וגזרה | צ־ו־ף גזרת נע"ו/י |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא כיסה במים, הטביע במים.
- "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה." (דברים יא ד)
- ופוקקין את הביב בסודרין ובכל דבר המטלטל כדי שלא יציפו המים את האוכלין ואת הכלים (תוספתא/עירובין/ח)
- "והקדוש ברוך הוא קרא ים אוקיינוס והציף שלישו של עולם, שנא' (עמוס, ה) הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ לה' שמו" (מדרש תנחומא נח יח)
- "תשעה פלסטינים חולצו לאחר שצבא מצרים הציף מנהרה ברפיח". ("וואלה", 10 במרץ 2016)
- בהשאלה מן (1): שטף וכיסה, מילא על גדותיו.
- ”אבל לא די לשכּספּיר באלה, בימיו הציף מבול של סוניטות את החוגים הספרותיים בעיר-הבירה.“ (הסוניטות של שכספיר, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”גל קור חדש הציף במשך הלילה את בריטניה והביא עמו שלג וכפור ברוב חלקי המדינה.“ ("חרות", 2 במרץ 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- היבואן הציף את השוק בסחורה זולה מאוד, כדי לכבוש את השוק ו"לשבור" את הייצור המקומי במחירי־היצף.
- דמעות אושר הציפו את עיניו.
- לשון המקרא גרם לדבר מה לצוף על פני המים.
- "וַיֹּ֥אמֶר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֖ים אָ֣נָה נָפָ֑ל וַיַּרְאֵ֙הוּ֙ אֶת־הַמָּק֔וֹם וַיִּקְצׇב־עֵץ֙ וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֔מָּה וַיָּ֖צֶף הַבַּרְזֶֽל׃" (מלכים ב ו ו)
- "שלשום הגיעה הגוררת 'צאלה' למקום בו טבעה 'הנחשול' ובעזרת כבלים חזקים ושני מצופי-ענק החלה להציף את הספינה הטבועה אל פני הים." (Y-net, 26 בינואר 2006)
- עברית חדשה בהשאלה מן (2): העלה דבר מה נסתר או נשכח למודעות או לדיון.
- "אנחנו מעלים את הנושא של ועדת ששינסקי אך לא קובעים עמדה. המטרה היא רק להציף את הדברים". ("גלובס", 14 בפברואר 2011)
גיזרון
[עריכה]- מן צ-ו-ף. ארמית: טוף.
מידע נוסף
[עריכה]- לפי גזרת הפעלים שהאות האמצעית בשורש שלהם היא ו"ו יש להגות hetsif (כמו: הֵקים, הֵביא, הֵסיר, הֵאיר) ולא hitsif (כמו פעלים שהאות הראשונה בשורש היא נ' – הִפִּיל, הִצִּיל, הִשִּיר, הִשִּיל וכדומה). אך יש גם יוצאים מן הכלל.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] כיסה במים
|
העלה אל פני המים
|