הפגין

הִפְגִּין[עריכה]

לשון חז"ל צעק במחאה על עוול שנגרם לו.
- ”כגון שבאו בני אדם בתוך ביתו, ועמד והפגין בלילה ואמר נגנבו כליי“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף קיד, עמוד ב)
- ”הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה. אמרה להם: בואו והפגינו בלילה. הלכו והפגינו בלילה, אמרו: אי שמים! לא אחיכם אנחנו, ולא בני אב אחד אנחנו“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף יט, עמוד א)
- העובדים המפוטרים הפגינו מול משרד האוצר.
[עממי] בהשאלה: מוכיח ומפרסם כלפי חוץ את מחשבותיו יכולותיו או מאוויו.
- בהתנהגותה השקטה הפגינה יכולת איפוק מדהימה.

מארמית: פָּגַן – צָעַק , מחה.
על דבר אשר לא צעקה בעיר (דברים) תרגום: מן בגלל דלא פגנת בקרתא.
תרגום המיוחס ליונתן: וּכְדוּן אַנַח בְּעוּתָךְ וְלָא תַפְגִין עֲלֵיהוֹן קֳדָמַי (שמות לב י)

השורש פ־ג־ן הוא שורש מגזרת השלמים.