בחיבור שיטה מקובצת מן המאה ה־16 כתוב שהמילה מקראית ומופיעה בלשון רבים: ”וָאֹמַר אֲלֵהֶם מָה הַבָּמָה אֲשֶׁר אַתֶּם הַבָּאִים שָׁם וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בָּמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.“ (יחזקאל כ, פסוק כט) על פי התרגום (לפי גירסתו[1]) למילה "הבאים" – משתטיין, כלומר הה"א אינה ה"א הידיעה ומדובר בפועל ברבים, כמו הֲבָאִים, צורת היחיד שלו כנראה הָבַא.