אפוץ

אָפוּץ[עריכה]

לשון חז"ל סָתוּם, דָּבוּק אוֹ סָגוּר כְּנֶגֶד דְּחִיסוּת אוֹ כְּנֶגֶד לַחַץ.
- ”היתה פחותה ופקוקה בקש או אפוצה, איזו היא אפוצה, כל שאין לה טפח ממקום אחד, כזית מן המת נתון תחתיה, כנגדו עד התהום טמא.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ט, משנה ג)
- ”זאת היתה נטיעה יקרה ועדינה, שהוקרמה מלמעלה בשכבה חסומה, אפוצה וקשה כאבן, מתוך שעבוד-עצמי וכבישת-היצר.“ (הָרַטֶנוֹיִים, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
- ” הנה הוא מוציא מאחד הנקיקים בקבוק סתום ואפוץ, ומראה לך“ (הַבָּרוֹן בִּנְיָמִין (אֶדְמוֹנְד) דּי רוֹטְשִׁילְד, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)