מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
השורש א־כ־ף א הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
הכרח וכפייה
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
עברית חדשה ע"פ המקרא
|
נטיות הפעלים[עריכה]
א־כ־ף א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָכַף
|
אוֹכֵף
|
יֶאֱכֹף
|
אֱכֹף
|
לֶאֱכֹף
|
נִפְעַל
|
נֶאֱכַף
|
נֶאֱכָף
|
יֵאָכֵף
|
הֵאָכֵף
|
לְהֵאָכֵף
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|