אוטופיה

אוּטוֹפְּיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוטופיה
הגייה*	utopya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות

1. מקום שבו הכל חיים ופועלים בהרמוניה מושלמת, ומכאן – עולם אידיאלי שאינו ניתן להשגה.

   • ”נמצא שהאיש בנה לו מקלטים של אוטופיה ואליהם נמלט מפני סכנת מזוכיסמוס מופרז שבבקורת עצמית ככלל וכיחיד.“ (מזג טוב, מאת דב סדן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מונח שהוצג לראשונה על ידי תומאס מור בספרו "אוטופיה" (1516), הנגזר מיוונית: ουτοπία ("שום מקום"): ου ("אין")+ τόπος ("מקום"). המילה נגזרה משורשים יווניים כך שהמילה קיבלה משמעות כפולה: Eutopia - "מקום טוב", או "Outopia" - "שום-מקום", ובכך הדגישה את רעיונה- מקום מושלם, אך לא מציאותי.

נגזרות

• אוטופי
• אוטופיסט

ניגודים

• דיסטופיה

תרגום

• אנגלית: utopia‏‏‏‏
• גרמנית: utopie‏‏‏‏
• יוונית: ουτοπία‏‏‏‏
• נורבגית: utopi‏‏‏‏
• פולנית: utopia‏‏‏‏
• רומנית: utopie‏‏‏‏
• רוסית: утопия‏‏‏‏

ראו גם

• אידיליה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אוטופיה