מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בתואר לעוסק בתכונה אסטרונומיה; ראו תוכן .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תוכן
הגייה *
to khen
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ת־כ־ן
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
תֹּכֶן־, ר׳ תְּכָנִים, תָּכְנֵי־
לשון המקרא מספר, כמות.
”וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ, וְתֶבֶן לֹא-יִנָּתֵן לָכֶם; וְתֹכֶן לְבֵנִים, תִּתֵּנוּ.“ (שמות ה , פסוק יח )
”הָאֵיפָה וְהַבַּת, תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה--לָשֵׂאת, מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת; וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה, אֶל-הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ“ (יחזקאל מה , פסוק יא )
”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ , פסוק יב )
בהשאלה מן (1): מהות הדבר, הפְּנים שלו, מה שבתוכו.
”מקיפה היא ספרות של מאות שנים, ספרות רבת-הפנים, רבת-הצורות, רבת-התכנים , רבת-הסגנונות.“ (על האגדה , מאת חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה )
תוכן ההרצאה היה עשיר ומגוון, הובאו בה נושאים ורעיונות רבים.
מקור המילה במקרא במשמעות של מידה קבועה, כמות. או מן תוך או מן הכנה [1] .
(2:) המשמעות המקראית של תיבת 'תכן' אבדה כבר בלשון חכמים ולכן החלה התקשרה מילה זו כדרכם של גזרוני מילים עממיים (אטמולוגיה-סינכרונית) לשורש חדש: ת-ו-ך, עד שנתפסה בהוראת: 'מה שבתוך / 'התוך של הדבר', כאילו הנו"ן היא סופית הנוספת על השורש [2] .
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ מלבי"ם יחזקאל על המילה תכנית
↑ גד בן-עמי צרפתי , כלשון עמי : עיונים בלשון העברית .האקדמיה ללשון העברית. 1997.עמוד: 31