בלשון אכדית מצוייה תיבה מקבילה בהגיית: נובתו היא הדבורה, אוגריתית-נבט, ארמית בהגיית: "נוב" בהוראת דבורה, בקרב יהודי איראן ועיראק "נבט" הוא קוביית סוכר ( נבט-מקור לשוני משותף-נפת). התיבה השנייה בצירוף: "צופים" היא רבוי של תיבת צוף בהוראת נוזל פרחים מתקתק המזין את הדבורה - ”צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם“ (משלי יט, פסוק יא)
במזרח הקדום הוקרב דבש הדבורים לאלילים, כפי שמעיד האפוס האוגריתי על כרת. שם מתואר הקרבת "נבת" ("נופת") שהוראתה: דבש נעשה נוזלי בעת חימומו, הביטוי נופת צופים נודע כבר בתקופת המקרא בדו-ערכיותו, מופיע (בהשאלה) במשמעות חיובית , בהוראת מתיקות וחמימות - ”נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ“ (שיר השירים ד יא ה, פסוק ג), וגם במשמעות שלילית שמהותה דברי חלקות מתקתקים מפתים ומכשילים - ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה, שִׂפְתֵי זָרָה; וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ“ (משלי ה, פסוק ג) כמו בפסוק המקראי מספר משלי , כך גם בתעודות אוגריתיות נמצאה הקבלה בין התיבות "נפת"-"שמן" , ציטוט - "שמם שמן תמטרם נחלם תלך נבתם" (=פירוש, שמיים שמן ימטיר ונחלים יהפכו נפתים).
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפת צופים