מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אִסְפְּלָנִית[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אספלנית
|
| הגייה* |
isplanit
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
שאילה
|
| נטיות |
ר׳ אִסְפְּלָנִיּוֹת; אִסְפְּלָנִית־
|
אספלנית
- לשון חז"ל פיסת בד לחבישת פצע.
- ”עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי מִילָה בַּשַּׁבָּת, מוֹהֲלִין, וּפוֹרְעִין, וּמוֹצְצִין, וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ב)
- ”הָעוֹשֶׂה אִסְפְּלָנִית, בֵּין בַּבֶּגֶד בֵּין בָּעוֹר, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כח, משנה ג)
- ”ומניחין קילור על גבי העין, ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו“ (בבלי, מסכת שבת – דף יח, עמוד א)
- ”ובחמלתה עליו באה לרפאותו בכל מיני תרופות: נתנה עליו אספלנית גדולה מזבובי־אספנין...“ (בעמק הבכא, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
- מיוונית: splēníon) σπληνῐ́ον), נגזרת של המילה splḗn) σπλήν) – טחול.
מילים נרדפות[עריכה]
