קרדם לחפר בו
קַרְדֹּם לַחְפֹּר בּוֹ[עריכה]
- משמעות מקורית: אמצעי לפרנסה.
- "יש 'שדכן בעל מלאכה', 'שדכן סנדלר', העושה את השדכנות אך קרדום לחפור בה, לו אחת היא אם השידוך שוה, או אינו שוה, כל כונתו רק להרויח, 'לעשות עסק'" ("בעגלה ובעגלת חורף", אלחנן ליב לוינסקי)
- "מה אומר אתה, בעצם, לעשות אחרי שתשלים את חוק-לימודיך? אנוכי חושב להתחיל ללמוד רפואה, למען יהיה לי קרדום לחפור בו" (ממכתביו של חיים ארלוזורוב)
- אמצעי לתועלת אישית. בפרט נאמר על דבר־מה בעל ערך רוחני המשמש לתועלת אישית של פלוני. ניתן להשתמש בביטוי זה כשמישהו השתמש בדבר מה כדי לקדם את ענייניו, כדי להתפרנס ממנו או כדי להפיק ממנו טובת הנאה. (אמצעי לקידום, אמצעי לפרנסה.)
- עיתונאי זה משתמש בעקרון זכות הציבור לדעת על־מנת לבקר את מתנגדיו. כך הוא משתמש בעקרון החשוב כקרדום לחפור בו עבור האינטרסים הצרים שלו.
- אוסף התרומות השתמש בכספם של התורמים בתור קרדום לחפור בו עבור האינטרסים האישיים שלו.
- ראש העיר רצה להכניס את בנו לבית ספר יוקרתי ולכן השתמש במעמדו בתור קרדום לחפור בו.
־
מקור[עריכה]
- במסכת אבות נאמר: "רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפּוֹר בָּהֶם." (משנה אבות ד ה). אמירת רבי צדוק נאמרת בהקשר של אמירות אחרות של רבנים לגבי צורת לימוד התורה. ר' עובדיה מברטנורא מפרש: "ולא תלמוד תורה כדי לעשות ממנה מלאכה שתתפרנס בה, כמו קרדום לחפור בה, שהעושה כן מועל בקדושתה של תורה..." (ברטנורא על אבות ד).
הסבר המקור[עריכה]
- רבי צדוק התכוון באמירתו לכך שאנשים לא ישתמשו בתורה ככלי לרווח עצמי (אמצעי שמשתמשים בו כדי להשיג רווח אישי (בניגוד לייעד המקורי של אותו האמצעי).
- ביטוי זה נאמר בפרק במשנה העוסק בשימוש בתורה למטרות שונות כמו: רווח אישי, לימוד אחרים, מצוות וכו'. רבי צדוק אמר פסוק זה בהקבלה לשני סוגי הלימוד שרבי ישמעאל ציין (לימוד על מנת ללמד - העמקה בינונית, ולימוד על מנת לעשות - העמקה גבוהה) והוא בא להזהיר את לומדי התורה משימוש בתורה לאינטרסים האישיים (הלומד על מנת ללמד מוזהר 'אל תעשם עטרה להתגדל בהם' והלומד על מנת לעשות מוזהר 'ולא קרדום לחפור בהם').
ביטויים דומים[עריכה]
"דאשתמש בתגא חלף" – מכשול זה נוגע לאדם שכבר מלמד לאחרים, אלא שהוא פוגם במלאכתו ומשתמש בהוראה לצרכים גשמיים.