מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נוֹחַ לִרְצוֹת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נוֹחַ לִרצות
|
| הגייה* |
noakh lirtsot
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
נ־ו־ח; ר־צ־י/ה
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
נ׳ נוֹחָה לִרְצוֹת, ר׳ נוֹחִים לִרְצוֹת
|
- אדם שקל לרצות ולפייס אותו כאשר הוא כועס.
- נכשלתי במבחן אבל ההורים שלי נוחים לרצות אז לא נדרשו ממני יותר מכמה דקות של שכנוע כדי לפייס אותם.
- רבנו עם חברי הטוב אבל למזלי הוא נוח לרצות ואחרי חילוף מילים קצר חזרנו להיות חברים טובים.
- אבירם הוא אדם נוח לרצות, הוא לא יכול להישאר כועס מול כל אדם, גם אם רצה לפגוע בו לפני כמה דקות.
- ”אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת; נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִּשְׂכָרוֹ; קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד; נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ה, משנה יא)
