בית מרזח
מראה
בֵּית מַרְזֵחַ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בית מרזח |
הגייה* | bet marzeakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | ר׳ בָּתֵי מַרְזֵחַ |
- לשון המקרא מקום אליו הולכים על־מנת לבלות בחברה ולהשתכר יחד.
- ”אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד וְאַל תָּנֹד לָהֶם [...] וּבֵית מִשְׁתֶּה לֹא תָבוֹא לָשֶׁבֶת אוֹתָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת“ (ירמיהו טז, פסוקים ה–ח)
- ”שם המורה הפיץ פלצות בכל בית המרזח, כל שותי יין נבהלו ונחפזו [...]“ (מסתרי פריז א, מאת קלמן שולמן, 1857, באתר מאגרים)
- ”הוא יושב אחר שעה בגן פתוח של בית-המרזח ומצוה להמשקה לתת לו כוס שכר.“ (שתי שנים ומחצה, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
גזרון
[עריכה]- "בית מרזח" נזכר בכתבי אוגרית כמוסד ממש, נכס המוחזק בידי קבוצה דתית המופקדת על טקס המרזח.[1] במפת מידבא מתואר בקרבת ים המלח יישוב בשם ΒΗΤΟΜΑΡΣΕΑ Η ΚΑΙ ΜΑΙΟΥΜΑΣ, המילה הראשונה בשם היישוב מזוהה כ"בית מרזח".[2] למידע נוסף ראו מרזח#גזרון.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על ירמיהו טז ה: "בית מרזח" - משתה, בספרי בפרשת בית פעור ראיתי "חזרו לעשות להם מרזיחין". אבל רבותינו פירשו "מרזח" = אֵבֶל.
- מצודת דוד על ירמיהו טז ה: "בית מרזח" - לבית אבל לנחמו.
- מצודת ציון על ירמיהו טז ה: "בית מרזח" - בית אבל, וכן (עמוס ו ז): "סר מרזח סרוחים".
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: watering hole
- צרפתית: taverne, estaminet, tapis-franc
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בית מרזח |
- אילון גלעד, מהשפה פנימה: "האם בֵּית מַרְזֵח הוא מקור לשמחה או לאבל, ומנין הגיעה המִסְבָּאָה?", באתר "הארץ", 16 בדצמבר 2020
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ צבי ושפרה רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, ענבל, 1996, עמ' 854.
- ↑ ג'ורג' אלברט קוק, A Text-book of North-Semitic Inscriptions, אוקספורד: קלרנדון, 1903, עמ' 122.