שב

שָׁב א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שב
שורש וגזרה	שׁ־ו־ב, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חָזַר לַמָּקוֹם אוֹ לַמַּצָּב שֶׁהָיָה בּוֹ קֹדֶם.

   • ”לֵךְ, אֱמֹר לָהֶם: שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם“ (דברים ה, פסוק כו)
   • ”הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה“ (יחזקאל יח, פסוק כג)
   • ”אָז אָשׁוּב מֵרְדֹף אַחֲרֵי צִלְלֵי תֹהוּ / וְצִלְּכֶם, הֶעָלִים, אֶחֱמָדָה“ (אֶל הָאַגָּדָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • "יוֹם אֶחָד, עַל שְׂפַת-הָעֶרֶב/ שָׁב בּוֹדֵד הָרוּחַ./ שַׁבְתִּי אֶל אִילַן-הָאֹרֶן, בְּצִלּוֹ לָנוּחַ..." "עוֹד אֶזְכֹּר", נתן יונתן

2. לשון המקרא חָזַר בּוֹ, הִתְחָרֵט.

   • ”...וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל-יְהוָה, וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב“ (שופטים יא, פסוק לה)

3. לשון המקרא הִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם, שָכַן.

   • ”אִם שׁוֹב תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת-וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ...“ (ירמיהו מב, פסוק י)
   • ”אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה לְאֹרֶךְ יָמִים“ (תהלים כג, פסוק ו)

4. חָזַר אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַנְּכוֹנָה, חָזַר בִּתְשׁוּבָה.

   • ”האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב-אין מספיקין בידו לעשות תשובה“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ז)

5. לשון המקרא חָזַר וְנַעֲשָׂה שׁוּב לְ־, נֶהְפַּךְ לְ־.

   • ”הֲלוֹא עוֹד מְעַט מִזְעָר, וְשָׁב לְבָנוֹן לַכַּרְמֶל; וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵׁב“ (ישעיהו כט, פסוק יז)

6. לָז, סָטָה הַצִּדָּה.

   • ”עַל זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ, וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי, וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה“ (ירמיהו ד, פסוק כח)

7. הֶחֱזִיר לְמָקוֹם אוֹ לְמַצָּב.

   • ”כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה“ (ירמיהו ל, פסוק ג)

גיזרון

• מן המקרא.

צירופים

• הלוך ושוב
• עובר ושב
• ככלב שב על קיאו

נגזרות

• שִׁיבָה
• תְּשׁוּבָה
• שׁוּב

מילים נרדפות

חזר (1)

התחרט (2)

סב (6) לז (6) פנה (6) סטה (6) סר (6) נלוז (6)

השיב (7)

ביטויים

• שב על עקב

ראו גם

• הוּשַׁב
• שׁוֹבֵב

תרגום

למשמעות (1):

• יידיש: אָפּנייגן‏‏‏‏
• ערבית: اتجه‏‏‏‏
• אנגלית: digress‏, to turn aside‏‏‏‏

שָׁב ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שב
הגייה*	shav
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ו־ב
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	יחידה: שָׁבָה, ר"ז: שָׁבִים, ר"נ: שָׁבוֹת, נ"ר: שָׁבֵי-

1. מִי שֶׁחוֹזֵר אֶל מָקוֹם אוֹ אֶל מַצָּב מְסֻיָּם.

   • ”צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה“ (ישעיהו א, פסוק יז)
   • ”ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השבים והיוצא מבית האסורים...“ (ירושלמי, מסכת מועד קטן – דף י, עמוד ג)

2. לשון המקרא בָּא בִּתְשׁוּבָה.

   • ”וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב-נְאֻם יְהוָה“ (ישעיהו נט, פסוק כ)

מילים נרדפות

• חוזר

ניגודים

• עוזב (1)
• הולך (1)
• חוטא (2)
• פושע (2)
• כופר (2)

ראו גם

• תשובה

שָׂב א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שב
שורש וגזרה	שׂ־י־ב, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא פָּסַק מִהֱיוֹת צָעִיר, קָפְצָה עָלָיו שֵׂיבָה.

   • ”...וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם“ (שמואל א׳ יב, פסוק ב)

גיזרון

• מן התנ"ך.

נגזרות

• שֵׂיבָה
• שֵׂיב

ביטויים קרובים

• בא בימים

מילים נרדפות

• זָקֵן
• הזדקן

שָׂב ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שב
הגייה*	sav
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	שׂ־י־ב
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	יחידה: שָׂבָה, ר"ז: שָׂבִים, ר"נ: שָׂבוֹת, נ"ר: שָׂבֵי-

1. אָדָם בְּשֵׂיבָתוֹ, שֶׁאֵינוֹ צָעִיר עוֹד.

   • ”גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ בָּנוּ כַּבִּיר מֵאָבִיךָ יָמִים“ (איוב טו, פסוק י)

גיזרון

• פעם אחת במקרא.

מילים נרדפות

• ישיש
• בא בימים
• זקן
• קשיש
• סב

ניגודים

• צעיר
• רך

ראו גם

• שיבה