צלחת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

צַלַּחַת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צלחת
הגייה* tsalakhat
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש צ־ל־ח
דרך תצורה משקל קַטֶּלֶת
נטיות ר׳ צַלָּחוֹת או צֵלָחוֹת
צלחות
  1. לוח, עגול בד"כ, הנועד להניח את המנה עליו ולאכלה מתוכו.
    • ”...וּמָחִיתִי אֶת יְרוּשָׁלִַם כַּאֲשֶׁר יִמְחֶה אֶת הַצַּלַּחַת מָחָה וְהָפַךְ עַל פָּנֶיהָ.“ (מלכים ב׳ כא, פסוק יג)
    • ”טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת; גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה.“ (משלי יט, פסוק כד)
    • אמונה תפלה טוענת כי צלחת שבורה מביאה מזל טוב.
  2. מכסה עגול ומעוטר, לעתים המגן על גלגל מכונית.
    • כשקמתי בבוקר, גיליתי כי שתי צלחות פורקו מהרכב שלי ונגנבו.

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות: ערבית – صَحْن (צַחְן), געז – ṣaḥlə) ጻሕል)

פרשנים מפרשים[עריכה]

רבי יוסף כספי: הצלחת - היא הקערה עם המזון ונקראת כן כי היא מַצְלַחַת את האוכל ממנה לטוב הזנתה (מלכים ב, כא, יג)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: צלחת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צלחות


השורש צלח

השורש צ־ל־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ל־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָלַח צוֹלֵחַ יִצְלַח צְלַח לִצְלֹחַ
נִפְעַל נִצְלַח נִצְלָח יִצָּלַח הִצָּלַח לְהִצָּלַח
הִפְעִיל הִצְלִיחַ מַצְלִיחַ יַצְלִיחַ הַצְלַח לְהַצְלִיחַ
הֻפְעַל הֻצְלַח מֻצְלָח יֻצְלַח -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

צִלְחֵת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צלחת
שורש וגזרה צ־ל־ח־ת, מרובעים
בניין פִּעֵל
מנה מצולחתת
  1. סידר את האוכל על הצלחת בצורה מעוצבת.
    • לאחר הכנת המנה, השף צלחת אותה.

גיזרון[עריכה]

  • גזירת פועל משם־העצם צלחת לעיל.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: plate‏‏‏‏